למה אנחנו כל-כך מתביישים בעצמנו?

בושה היא רגש שכולנו מכירים. במובנים רבים היא נובעת מהפחד העמוק שלנו מדחייה – הפחד להיות לא רצויים או שונים לרעה.

אומרים שזה נובע מהתקופה בה האדם היה חלק משבט, ומי שנדחה משבטו התקשה לשרוד.

גם היום, מבחינה רגשית, הבדידות עשויה להיתפס כמעין גזר דין מוות. אבל בשונה מבעבר, היום אנחנו יכולים לבחור את "השבט" שלנו, כלומר, את האנשים בהם נקיף את עצמנו.

מאיפה מגיעה הבושה?

הבושה מתחילה לעיתים קרובות בילדות. ישנה מסרים, גם כאלו שמגיעים ממקום של כוונות טובות, העלולים ליצור בנו תחושת אי-נוחות או בושה כלפי עצמנו. לדוגמה:

• "לא כדאי שתאכלי את זה" – מסר על הגוף ועל מה "נכון" לאכול.
• עיסוק יתר בציונים תוך השוואה להצלחות של אחרים.
• הטחות והאשמות, כגון "למה אתה לא יכול פשוט…", "למה זה מגיע לי???", "אתה אשם ש…" או "בגללך…" שיוצרות תחושה שאנחנו פגומים או לא מספיק טובים.
• השוואות לאחים, חברות או חברים שעולים עלינו בהיבט כזה או אחר שנראה לדמויות המפתח בחיינו חשוב.

החברה והתרבות המודרנית משפיעות גם הן על תחושת הבושה. החברה מגדירה את מה שנחשב כסמל סטטוס – יופי, רזון, גיל צעיר, השכלה, הצלחה בקריירה, עושר, מצב משפחתי, כמות הילדים או כמות החברים שלנו.

סטנדרטים אלו עלולים להוביל אותנו להרגיש לא מספיק מוצלחים, וכבר בילדות הם משפיעים על היותו של ילד מקובל או לא מקובל.

בושה שנובעת משיפוט עצמי נוקשה

הרבה פעמים אנחנו השופטים הכי מחמירים של עצמנו. אנחנו נוטים לראות את החולשות שלנו כאילו היו משהו לא טבעי או חריג, בעוד שבמציאות, הן חלק בלתי נפרד מהיותנו אנושיים.

• למשל, שיפוט עצמי לגבי הצלחה בלימודים או בזוגיות.
• שיפוט כלפי העדפות, נטיות ופנטזיות מיניות שאנו שופטים כמחוץ לנורמה, כמשהו לא תקין
• שיפוט עצמי ובושה על כך שלא היינו חזקים מספיק לשים קץ לפגיעה בנו כגון מכות, פגיעה מינית, או קשר הרסני בו נשארנו ללא יכולת לעזוב
• גם תחביבים, תחומי עניין, משקל גוף, לקויות למידה, הפרעות אכילה, או תגובות רגשיות שנראות לנו מוגזמות עלולים להפוך בקלות לסיבות לבושה בעצמנו.
• מתאמנת שלי הגדילה לעשות וטענה שהיא כמו ילדה קטנה משום שאינה עומדת בפיתוי להיכנס לאפליקציות מסוימות בזמן העבודה (אף שבעיה זו היא נחלת הכלל בימינו). היא נשמה לרווחה רק לאחר ששיתפתי אותה שגם אני נעזרת בתוכנות חסימה.

במקרים מסוימים, הבושה נובעת מתפיסה מוטעית של מה "נורמלי". אנו משווים את עצמנו לאחרים בהיבט ספציפי שאצלנו חלש או חסר, מבלי להתייחס לתמונה המלאה של חייהם, ובשל כך מרגישים שאנו שונים מכל האנשים "הנורמלים" ושמשהו בנו פגום מהייסוד.

גם כשאחרים חושפים בפנינו את האתגרים והבעיות שלהם, אנחנו נוטים לראות זאת דרך מסננת ("כן, היא מדברת המון על הקשיים בזוגיות, אבל זה כלום לעומת הקושי שאני חווה כרווקה").

או כאשר סלבריטאים מדברים בגלוי על בעיותיהם הנפשיות, אצלנו בראש נוצרת מעין הטיה קוגנטיבית, ובשל יופיים והצלחתם,סבלם מתגמד ונראה לנו כמשהו נסבל וזניח.

איך להתמודד עם הבושה?

הנה כמה דרכים שיסייעו לכם להתחיל להשתחרר מהרגש המעיק:

1. להפסיק לנסות להוכיח שאנחנו"יותר" – דרך פשוטה להרגיש פחות נחותים ו"דפוקים" היא למצוא איפה אחרים "פחות" מאתנו. כשאנחנו מתעסקים בכמה אחרים דפוקים, מגוחכים או לא בסדר זה נותן לנו רגע של הקלה, אבל בה בעת מחזק את תחושת פחיתותנו באמצעות המסר לתת-המודע, "אם לא הייתי נחותה, לא הייתי צריכה להקפיד לרומם את עצמי מעל אחרים". ואת השיפוטיות הנוקבת שלנו כלפי אחרים, אנחנו משליכים על העולם ומאמינים שכולם מסתכלים גם עלינו בביקורתיות שכזו.
2. לשאול שאלות ולהתעניין באמת באחרים –   לנסות להבין את הסיפור האמיתי של אנשים אחרים, במקום לסנן אותו דרך הפילטרים האישיים שלנו ולקבוע שקל להם בחיים ושגם הצרות שיש להם זניחות לעומת אלו שלנו.
3. להטיל ספק בדבריהם של גורואים ומנטורים שמוכרים לנו תמונה של חיים נוצצים ומושלמים, ולזכור שכולנו אנושיים ולכולנו יש חולשות שיכולות להיתפס כמבישות, גם להם, אף שמן הסתם זה לא כלכלי עבורם לחשוף אותן 🙂
4. לא להיבהל מקצת בושה – להבין שזה רגש טבעי שיכול להופיע מדי פעם, ושאין צורך להעלים אותו לגמרי כדי לחיות חיים מלאים וטובים, רק להכניס אותו לפרופורציות.
5. ללמוד לגלם ביטחון וקבלה עצמית–  גילום (embodiment) של ביטחון עצמי יכול לעזור ולשדר פנימה תחושה שאנחנו בסדר ולגרום לנו להתחיל לחוש כך – אפשר לעשות זאת באמצעות עמידה זקופה עם כתפיים מורמות, דיבור בטון שקט ונינוח, והיישרת מבט אל האדם שמולנו.
6. להימנע מתירוצים, הסברים מיותרים והתנצלויות מוגזמות שמזינים את התחושה שמשהו איתנו לא בסדר.
7. להימנע מלשקר או להסתיר דברים משמעותיים מאנשים קרובים (כדוגמת אילו מערכות יחסים היו לנו בעבר או הפרעות אכילה שאנחנו עדיין מתמודדים אתן). לא צריך לספר כל דבר לכל אחד, אבל מידע שאנו מסתירים ממישהו קרוב, כגון בן/בת-זוג, מנציח את הפחד שאם ידעו את האמת לא יקבלו אותנו כפי שאנו.
8. להימנע מדיבור מבטל וביקורתי כלפי עצמנו, כדוגמת "אני פשוט עצלנית" או "אני כמו איזה ילדה קטנה".
9. להתרחק מאנשים שגורמים לנו להרגיש לא טוב עם מי שאנו, ואם אלו בני משפחה, ללמוד להציב להם גבולות.
10. לשאול את עצמנו שאלות עומק –  לדוגמה, "אם אדם מסוים יחשוב עלי משהו רע,או יצחק עלי מה בפועל זה ישנה בחיים שלי?" או, "אם בגיל 80 אסתכל אחורה ואשאל את עצמי אם היה שווה להימנע מדבר כלשהו בגלל מה שאדם מסוים עלול לחשוב, מה תהיה התשובה?"

לסיכום

בושה היא רגש מחליש ומעכב שמגיע ממקורות שונים – הבית, החברה, והעולם הפנימי שלנו. היא עלולה לנבוע משיפוט עצמי מחמיר או מתפיסה מעוותת של מהי הצלחה או מה נחשב נורמלי. כדי להתמודד איתה אנחנו יכולים לפעול למען קבלה עצמית, לגלות חמלה והבנה כלפי מי שהיינו ומה יכולנו אז, ולפתח סקרנות כלפי מצבם האמיתי של אחרים, שאף אם נסיבות חייהם נראות טובות יותר משלנו על-פני השטח, החוויה הפנימית שלהם אינה בהכרח בהתאם.