כשאנשים חושבים על בריאות הם חושבים על כושר, תזונה, ויטמינים ולעתים גם על מדיטציה. אך עוד קודם לכן חשוב להבין שישנם שני גורמים עיקריים שמחלישים ואף מכלים את הגוף – פחד ושליליות.
פחד הוא התדר האנרגטי ששולט כרגע בתרבות המודרנית. רבים מספור סובלים מהפרעות חרדה, אך גם אלו שאינם מוגדרים כחרדתיים חיים חלק ניכר מהזמן בפחד.
הפחד העיקרי ששולט בחיינו הוא הפחד מ"מה יהיה??". פחד זה יכול להתלבש על נושאים רבים. למשל, הפחד להיכשל במבחנים, לא למצוא בן/בת-זוג לחיים, לא להצליח להיכנס להריון, פחד ממחסור כלכלי, מלא למצות את הפוטנציאל האישי, מהזדקנות וממחלות.
למעשה מדובר בדפוס חשיבה בעל עוצמה אדירה, על-פיו המחשבה משליכה את עצמה לעתיד וצופה אוטומטית את התסריט הגרוע ביותר.
הדרך העיקרית להתמודד עם הפחד היא ב-2 אמצעים:
הימנעות מגורמים מעוררי פחד כגון צפייה/קריאת חדשות/אקטואליה (אני עוברת על Ynet פעם ביום ומסתפקת בכך), לדוש ללא הרף במה שעלול לקרות או לבחור בחירות מונעות פחד. כן, כדאי להימנע ככל שניתן מעיסוק מיותר במסכים שיוצר חוסר שקט פנימי וערפול תודעתי.
נוכחות ברגע ההווה היא הדבר היחידי שיכול להשקיט באמת את הפחד. נדמה לנו שפתרון הבעיה יעשה זאת, אך כשאנו פותרים בעיה מבלי ששינינו את דפוס החשיבה השלילי מן הייסוד, הפחד יתלבש במהרה על עניין אחר. על איך לעשות זאת ביעילות ניתן לקרוא כאן.
ומה הכוונה ב"שליליות"?
שליליות, גם היא, מאבני הייסוד (הרקובות) של התרבות המודרנית – היא מנציחה תחושת חוסר ערך, גורמת לחוסר איזון רגשי, לכעס ולאומללות, ולהבנתי, היא גם הגורם מס' 1 למחלות קשות.
ישנם כמה וכמה דברים שכולנו עושים יום-יום שיוצרים ומעצימים אותה:
תלונה – נדמה שכולם מתלוננים, שזה אך טבעי ונורמלי. אך תלונה אינה הכרח המציאות, ולמרות שגם אני הייתי מתלוננת גדולה בעבר, היום נדיר שאתלונן, משום שהבנתי עד כמה זה הרסני.
התלונה צובעת הכול בשחור, ואף שהיא מספקת פורקן רגעי (מה שנקרא לפרוק זה למעשה להתלונן), היא מעצימה את הכעס ואת האומללות. הופכת כל עכבר להר, ולאנרגיה הקשה שהיא יוצרת השפעות מרחיקות לכת על בריאותנו ועל האנשים והאירועים שאנו מושכים לחיינו.
זה בסדר גמור לשתף את רגשותיכם אך כדי שזה יהיה מועיל כדאי ללמוד על ההבדל בין שיתוף לפריקה.
האשמה – אף שהרוב יאמרו שהם לא מן המאשימים, 99% מאתנו נושאים האשמות! ההאשמה הבסיסית והנוקשה ביותר היא כלפי הורינו על שלא היו ההורים שהיינו מייחלים להם ושעשו דברים "שהורה לא אמור לעשות". האשמות נוקשות יש לנו בד"כ גם כלפי בני-זוג שפגעו ולא אחת מול אחינו וילדינו.
להאשמה האנרגיה הקשה והשלילית ביותר, ולפיכך ההרסנית ביותר. ועם זאת, מכיוון שאיננו מרגישים את השלכותיה המיידיות, השכל ישכנע אותנו בקלות שהיא מוצדקת. שכן כאשר אנו מאשימים מישהו, הוקעתנו כלפיו מהווה מעין נקמה על פגיעתו בנו.
כדי להשתחרר מההאשמה (מה שנקרא לסלוח) יש להבין לעומק את הדינמיקה הערמומית שלה, כפי שפירטתי בכתבה "שורש הבעיות של המין האנושי".
רחמים עצמיים – גם כאן ימהרו רבים להצהיר שהם לא מאלו שמרחמים על עצמם ושאינם יושבים ובוכים בבית. ובכל זאת, אם ישאלו אם צר להם על עצמם ועל נסיבות חייהם, הם יסכימו, כמו גם עם האמירה שאלוהים כנראה שכח אותם. האשמה וקורבנות הם שני צדדים של אותו המטבע, לא יתכן זה ללא זה.
הלקאה עצמית – הלקאה עצמית היא סוג של רחמים עצמיים. כשאנו כועסים על עצמנו ומאשימים את עצמנו איננו מקדמים את שינוי המצב אלא מבוססים בביצה טובענית ומכלים לעצמנו את האנרגיה.
המילה שתסייע לכם לזהות שאתם מתבכיינים לריק היא "למה???" (למה אני מרגישה ככה, למה אני חושבת ככה או למה רק אצלי זה ככה???). כשתשמעו אותה יוצאת מגרונכם בטון מאשים ובכייני בדקו האם אתם באמת מחפשים תשובות למצב או רק מקוננים עליו.
ביקורת עצמית מועילה כרוכה בבחינת טעויות העבר לצורך למידה עתידית, ללא הלקאה עצמית מיותרת או קינה על איך שהתפתחו הדברים.
הקטנה מנטלית של האחר – כשאנו מציינים את פחיתותו של האחר אנחנו מייד מרגישים מעט טובים/נכונים/צודקים יותר. לכן כולנו, החל מילדות, מכורים לכך. אנחנו מתעסקים בצרותיהם של אחרים, ממהרים לציין כמה מישהו טיפש או מכוער, ומוקיעים את התנהגותו. לא אחת אנו מרשים לעצמנו לדבר בצורה קצרת רוח, תוקפנית, מלגלגת ומכוערת לאחרים, וכשאנו עונים להם באותה הלשון בה הם נקטו, זה נראה לנו אך מוצדק.
העניין הוא לא להתעלם מהעובדה שיש אנשים מעצבנים, טיפשים או פוגעניים, אלא לוותר על הצורך להדגיש זאת על-מנת לחזק את תחושת הערך העצמי המזויפת שלנו.
אנשים/מצבים שפוגעים בכם – לעתים אתם עלולים למצוא את עצמכם בצד השני של המתרס, כנפגעים. כאשר אנו מאפשרים פגיעה מתמשכת בנו, לא משנה עד כמה נצליח לתרץ בפני עצמנו את הצורך להסכין עם כך, נחווה פגיעה רגשית עמוקה. כן, באופן בלתי נמנע נפתח מרירות הרסנית והאשמה. לכן, אם אתם נמצאים במצב כזה חשוב שתקבלו עזרה שתאפשר לכם להיחלץ ממנו, ושלכל הפחות תלמדו להציב גבולות במקום הנדרש.
-:-
ועוד כמה דברים חשובים…
תזונה – לתזונה שלהו השפעה משמעותית על בריאותנו, אך במשך השנים התפתחה אצל רבים חרדה מאוכל שנחשב לא בריא (בד"כ מדובר בסוכרים ופחמימות), והחרדה עצמה גרועה הרבה הרבה יותר מהשפעת המזון עצמו. כן, השיפוט העצמי שמתלווה לצריכת אותו מזון תורם למצבור אנרגיית השליליות שבנו.
קו מנחה לאכילה מיטבית הוא לצרוך כמה שיותר מזון מן הצומח בצורתו הטבעית – פירות, ירקות, דגנים מלאים, קטניות ואגוזים. וכמה שפחות מזון מעובד, פחמימות ריקות, סוכר לבן, שמנים (מכל סוג, בניגוד לשומנים ממזון מלא), ומזון מהחי (שעל-פי מחקרים עדכניים משפיע על בריאותנו לרעה). אבל שוב, הפחד ממזון מסוים גרוע מהמזון עצמו!!
כצעד ראשון החלו בכתבה שלי על שחרור מאכילה רגשית.
פעילות גופנית – פעילות גופנית חשובה ביותר לבריאותנו הפיזית והרגשית. כדי להתחיל לנוע לא חייבים להירשם מחר למכון כושר. אפשר לעשות הליכות או ליהנות מערוצים שונים ביוטיוב שמציעים שיעורים חינם (בדרך כלל באנגלית).
ערוץ היוגה שאני אוהבת נקרא Yoga TX, וכאן בקישור תמצאו את הפלייליסט של המדריכה המועדפת עלי מבין המדריכים בערוץ.
כאן תמצאו שיעור יוגה בעברית שאני מאוד אוהבת.
כאן, ערוץ פילאטיס ממש מוצלח שמצאתי.
ואי-אפשר בלי ערוץ הפיטנס המהמם שגיליתי.
וגם – בקבוצה הזו ישנם לא מעט שיעורים מוקלטים של יוגה בעברית…
ולאחרונה עשיתי מנוי ב- Alo Moves, פלטפורמה שמציעה ספריה ענקית של שיעורי יוגה, פינטס, פילאטיס ומדיטציה. המחיר ממש ממש שווה, ויש התנסות של שבועיים חינם. ומדובר ברמה מקצועית לכל עניין ודבר. שווה ביותר!
זכרו שאחת הבעיות שגורמת לחוסר התמדה בפעילות גופנית היא גישת "הכל או לא כלום". כלומר, אני אקרע את עצמי או שזה לא נחשב. כך אתם מתישים את עצמכם ומהר מאוד מוותרים ולא עושים כלום, "כי קצת זה לא שווה". זוהי טעות חמורה, ורק אם במקום ללכת כסאח נגד עצמכם תלכו עם עצמכם ולפעמים תסתפקו ב-10 דקות או בכמה מתיחות על השטיח, תצליחו להתמיד לאורך זמן.
שינה – אם אתם זקוקים ל-4 שעות שינה בלילה וקמים רעננים, זה נהדר. אבל הבעיה מתחילה כשאנו רוצים לישון ולא מצליחים כי דברים מטרידים אותנו ואיננו מוצאים מנוח. אם זה קורה פעם ב… זה נורמלי. אבל אם לילה אחר לילה אתם מוצפים במחשבות מטרידות ורגשות קשים זה כבר עניין הדורש טיפול.
חומרים משככים – יכול להיות שאתם מצליחים להרגיע את נפשכם הסוערת באמצעות כדורים פסיכיאטריים, כדורי הרגעה, אלכוהול או סמים. ויכול להיות שבמידה רבה זה מצליח. אך הדברים הללו לא פותרים את שורש הבעיה והפגיעה בגוף ובנפש נמשכת מאחורי הקלעים. זאת מעבר לתופעות הלוואי של צריכת החומרים הללו. גם כאן, כמו בעניין השינה, שינוי המצב אינו בהכרח עניין של החלטה פשוטה. אבל אם אתם תלויים באחד או יותר מאלו, אני בהחלט ממליצה לפנות לעזרה.
וכמובן – עשו כמה שיותר דברים שמהנים ומשמחים אתכם, זה יעלה את רמת האנרגיה שלכם ויפעיל את המערכת החיסונית 🙂
בהצלחה!!
(אם יש שאלות אשמח כמובן לענות)
* הספר שלי 100% בחירה
* אימון אישי 1:1 איתי
השארת תגובה