כך תמשכי לחייך גבר מכיל וחזק!

"הוא גבוה, נאה, מצליחן ומבוסס כלכלית. טוב לב ונדיב, בן-אוהב להוריו, אח תומך לאחיו. מצחיק, חכם ורגיש (רגיש אלי כמובן, לא מה שנקרא 'רִגשי'). היו לו מערכות יחסים רציניות אך הן הסתיימו בנימה שקטה ומפויסת כאשר הוא הבין שבת-זוגו אינה אהבת חייו (אצלו דברים לעולם אינם מגיעים לריבים מכוערים המלווים בעלבונות הדדיים). הוא תמיד נכון להקשיב לי ולתמוך בי, וכשאני עצובה הוא יעשה הכול כדי להעלות חיוך על שפתי. יש לו ידע כללי עצום אך למרות זאת הוא לעולם לא נותן לי לחוש פחותה ממנו בשל כך. להפך, הוא אוהב להעשיר את עולמי. אני מעריצה אותו והוא אותי. הוא גורם לי לחוש חכמה ויפה, משכך את כל פחדיי, מכיל את רגשותיי ומחמם את לבי באהבתו חסרת הגבולות. מאז שפגשתי אותו אני שלווה ורגועה, מתחשבת, נעימה לסובבים ולוקחת כל דבר בפרופורציה. העול שנשאתי שנים רבות התפוגג, וסוף-סוף אני יודעת מה זה להרגיש שלמה."

התיאור שלעיל, המשקף את ציפיותיהן של רוב הנשים הפנויות מבן-הזוג האידאלי, אינו טוב מכדי להיות אמיתי. אבל… טמונה בו בעיה מבנית בשלה הוא אינו יכול להתגשם – אם את האשה המתוארת בפסקה, בן-זוג כזה אינו יכול להיות שלך.

"אבל מדוע?" תשאלי, "את בוודאי טועה". ובכן, התשובה טמונה בעובדה שזוגיות היא סימטרית מטבעה. האדם שאנו מושכים אל חיינו משקף לנו בדייקנות את מה שבתוכנו: את מצבנו הרגשי, את אמונותינו ואת יחסנו לעצמנו. החזון הזוגי שהוצג זה עתה מתאר זוגיות שבה הגבר מכיל את האשה, כאבא וילדה.

הטעות של הצורך בהכלה
המילה 'הכלה' טומנת בחובה את ההנחה השגויה שאדם בוגר יכול וצריך להכיל את משנהו, דבר שמתאים אך ורק ליחסי הורה-פעוט, לשלב הקצר שבו אחד הצדדים הוא חסר אונים. בכל שלב אחר, החל מהילדות וכמובן בבגרות – ניסיון לקחת אחריות על רגשותיו של האחר, והתייחסות אליו כאל חלש ומסכן – יכול לגרום רק להרס ולתלות.

אולי את חושבת שאת המסכנה מכולם, שרק את לא קיבלת בית הורי חם, ובשל כך את מסתובבת ומחפשת פיצוי בעולם. אך כמעט אף אחד בתרבותנו אינו זוכה להכלה בשלב הראשוני שבו היא באמת נחוצה. כל מי שכבר ניסתה להשלים את החסר באמצעות הזוגיות גילתה מן הסתם שאין זה סיפור פשוט. ולא במקרה זה כך, משום שהזוגיות סימטרית במהותה, אם אינך חשה שלמה, תמצאי לצדך גבר שאת חייו מנהל ילד פגוע שבעצמו מחפש נחמה.

"אז מה?" תשאלי, "כך נוכל לתמוך זה בזה, ויחד להפוך שלמים."
אולם ההנחה ששני אנשים עם חסכים יכולים יחד להפוך לשלמים שגויה; אם לדוגמה תמצאי אדם 'מכיל', כזה שיעשה הכול למענך, תגלי במהרה שאינך מצליחה להחזיר לו אהבה, ולא רק זאת, אלא שלא נעים להודות – הוא אף מעורר בך סלידה. אין זה משום שאינך יודעת לקבל אהבה אלא משום שהאדם שמולך סובל מביטול עצמי ו'מוחק' את עצמו למענך, לא מתוך חוזק אלא מתוך חולשה.

אם לחלופין תמצאי את עצמך עם אדם שנתפש בעינייך כחזק, תגלי במהרה שהוא אינו קשוב או נעים אלא כשנוח לו, ושפעמים רבות הוא מתנשא מעליך וגורם לך לחוש קטנה. ייתכן שבמקרה זה את תהיי זו שעושה הכול עבורו – מעמידה פנים שהכול כשורה, בעוד בלבך מתעצמת טינה חמוצה.

וכך, פעם תמצאי את עצמך בצד הזה של המטבע ופעם באחר אך הסיפור יהיה תמיד זהה – סיפור של תסכול מתמשך, של חוסר שלעולם אינו מתמלא, ושל שני ילדים מגודלים שמשחקים בלהיות הורים.

עליך להבין שהשילוב של גבר מכיל וחזק אינו קיים. אדם חזק באמת הוא בעצם אדם שלם, כזה ששחרר את משקעי העבר וכבר אינו חש עצמו כילד נזקק. אדם כזה לא יחפש לטפל באחר אלא ישאף לזוגיות בוגרת, הדדית ומתגמלת.

הסוד הגדול של השלמות העצמית
המחשבה המכאיבה שנושאים רבים היא שעד שלא ימלאו את חסך ילדותם, תמיד יוותר פצע מכאיב בקרבם. וכך במשך חיים שלמים הם עומדים על הרגליים האחוריות בניסיון לגרום להוריהם להיות ההורים שלדעתם הם היו אמורים להיות, בזוגיות הם מחפשים דמות הורית וזועמים כשאינם זוכים למה שהם דורשים, ואפילו על ילדיהם הם משליכים את תסכוליהם הילדותיים.

אך הסוד הגדול הוא שמילוי החסך המכאיב אינו נדרש כלל – שכן ברגע שאנו מוותרים על מה ש'מגיע' לנו, אנחנו מפסיקים לחוש כילדים אומללים. אז כל התמונה משתנה ואת חיינו ממלאת הקלה גדולה. ורק ממקום זה ביכולתנו להגשים זוגיות המבוססת על הדדיות, שיתוף ואהבה.

♥

מה דעתכן? אשמח לשמוע ולענות על שאלות 🙂

(הכתבה פורסמה גם ב-Ynet)

Image courtesy of photostock at FreeDigitalPhotos.net