שתי החזיתות העיקריות שבהן אנו רבים, נלחמים ומתוסכלים מחוסר יכולתו של האדם שמולנו להשתנות, הן בזוגיות ומול הורינו. מלחמה עקרה זו יכולה להימשך שנים על גבי שנים ולגבות מחיר יקר של תסכול, כעס ואף שנאה.
רבים מתקוממים כשאני אומרת שרוב בני האדם כיום עדיין לא יכולים להשתנות באופן משמעותי. אבל כל אלו שמתווכחים איתי ממשיכים "לדפוק את הראש בקיר" במשך שנים מבלי לקרוא את העובדות שניצבות מול עיניהם.
מהוריכם אינכם יכולים להיפרד אבל ממש ממש כדאי לכם להניח מאחור את הטינות והמלחמות שהציפיה שהם ישתנו יוצרת, וכאשר מדובר בבני-זוג, אם זה קשר חדש אולי אתם עדיין יכולים לעשות אחורה פנה, ואם אתם כבר נשואים והורים לילדים – לפחות תבינו את המצב ותקבלו החלטות בהתאם.
למעשה קל מאוד לדעת אם אדם יכול להשתנות או לא!
כלל המפתח הוא כזה: אם הסברתי מקסימום 3 פעמים והאדם שמולי לא הפנים ולא עשה כל צעד לשינוי – הוא אינו מסוגל לעשות צעד כזה.
יכול להיות שתאמרו: "הוא יכול, אבל הוא לא רוצה." אבל העניין של יכול ולא רוצה מתאים למקרים מאוד מסוימים, לא לרוב המקרים. נניח שאני אומרת לבן-זוג "אני מבקשת שכל יום תחמיא לי" וזה לא בטבע שלו לעשות זאת, במקרה זה הוא לא רוצה ויש פה ניסיון שגוי לכפות עליו משהו שלא יביא לשום דבר חיובי!
אבל רוב המקרים שאנחנו מתלוננים עליהם הם בכיוון של: תפסיק לפגוע בי, תבין אותי, אל תשקר, אל תתפרץ או תפסיק עם הסמים. בקיצור: תתחיל להיות בנאדם מאוזן והגיוני! וזה דבר שלצערי רבים לא מסוגלים לעשות.
אפילו אנשים "נורמלים לגמרי" מתקשים לעתים קרובות לשלוט במעשיהם ובתגובותיהם. לדוגמה, הורה שנותן לילדיו לשלוט בו ולעשות כל מה שהם רוצים, אף כשזה פוגע בהם.
להלן עוד כמה נקודות שיסייעו לך להבין האם אדם כלשהו יכול להשתנות:
(הכל נכון לגבי גברים ונשים כאחת)
- הוא חושב שהוא לגמרי בסדר וכל הבעיות אצלך
- הוא לא חושב שהוא צריך טיפול
- הוא יושב בטיפול שנים אבל שום דבר מהותי לא משתנה
- המצב שלו בעייתי מאוד. חרדות, דיכאונות, התמכרויות, חוסר יכולת להחזיק עבודה, להתנהל באופן שקול מבחינה פיננסית, יש לו קשיים בתפקוד המיני, הוא שונא את האקסית/את הוריו/את אחיו ואולי הוא אף בנתק מילדיו. (כמובן שלא כל הסעיפים הללו צריכים להתרחש בבת אחת).
במקרה כזה המצב עצמו אינו עדות מספקת לחוסר יכולתו להשתנות, שכן כולנו התמודדנו ומתמודדים עם דברים שונים. העדות לחוסר יכולתו להשתנות היא אחת מן השתיים: או שהוא בכלל לא מודה במצבו או שהוא מודה אבל לא הופך את העולם כדי לשנות את המצב. - הוא מתנהג בצורה הזויה – אומר דברים שאינם קשורים למציאות, מבלף, מסלף דברים, משקר, מבטיח הבטחות שאינו עומד בהן, משתמש נגדך בדברים אישיים שספרת, טוען טיעונים חסרי הגיון, לעולם לא רואה את חלקו בעניין, תמיד הוא הנפגע, ועוד.
- ידוע לך שיש בעייתיות בהתנהגות שלו לאחרים אבל משום מה את בטוחה שאתך זה יהיה אחרת. אז זהו, שלא.
- הוא פלרטטן בוגדני, וגם אם הוא לא בוגד באופן מעשי הוא מכור לליטוף האגו שמספקים לו הקשרים עם אחרות.
- הוא חי שנים עם בן/בת-זוג פוגעניים ואף שהוא מדבר עליהם סרה או לא באמת רוצה או מסוגל לעזוב.
- חשוב להבין שרוב ההורים אינם מסוגלים להשתנות באופן מהותי והדבר העיקרי שצריך להשתנות זה היחס שלנו כלפיהם, דבר הכרוך בהבנה שאינם מסוגלים להשתנות ובהצבת גבולות.
הפתרון: הוא צריך טיפול!
אחד הדברים שאני שומעת שוב ושוב מאנשים זה "הוא צריך טיפול".
אז בבקשה תתחילו להסתכל על עצמכם וסביבכם: טיפול יוצר שינוי מהותי אצל מעט מאוד אנשים! זה לא רק שרוב סוגי הטיפולים אינם מיועדים ליצור שינוי, אפילו הטיפול הטוב ביותר אינו יכול לעזור למי שלא יכול לעזור לעצמו!!
כמה אנשים אתם מכירים שיושבים או ישבו שנים בטיפול ועדיין המצב שלהם גרוע? אני מכירה רבים.
בכל מקרה, בנאדם שלא רוצה ללכת לטיפול, לא צריך ללכת לטיפול. כי לא הולכים לטיפול מתוך התנגדות.
ולמה אחד יכול להשתנות ואחר לא?
התשובה הכי טובה היא זו: זה כמו פרי שהבשיל או שלא הבשיל.
מעבר לכך קטונתי.
והאם לא יכול להיות שמישהו שעדיין לא "הבשיל", יבשיל בעתיד?
יכול להיות. אבל אם כרגע אין סימנים נראים לעין, כגון שינויים מסוימים שכבר קורים, מודעות מלאה למצב ונחישות לשנותו, לא הייתי בונה על זה.
אז מה עושים?
קודם כול, הפסיקו לריב ריבים עקרים שבהם אתם שוב ושוב מנסים להסביר לאדם שלא יכול להבין מה צריך להשתנות. חבל על הזמן והאנרגיה שלכם.
אחר-כך החליטו מה אתם רוצים לעשות עם הקשר. אם זה בן/בת-זוג אפשר להיפרד (למרות שממש לא חייבים אם מצליחים לחיות בהשלמה אמיתית עם חסרונותיהם). אם זה הורים, אני מאוד נגד נתק במשפחה קרובה ולכן אני ממליצה לוותר על ההאשמות וללמוד להציב גבולות (שזה כדאי עם כל אדם שהוא, וכמובן עם בני-זוג).
-:-
אשמח לשמוע מה דעתכם ולענות על שאלות.
ואם תרצו את התמונה המלאה, תוכלו למצוא אותה בספרי 100% בחירה.
שלכם,
שרון
2 תגובות
השארת תגובה
שרון שלום,
אני נהנית מהמאמרים שלך מאוד וקוראת אותם בשקיקה.. עזבתי את בעלי לפני חצי שנה בסיטואציה הזויה וקשה מאוד עם ילד בן חמש וחצי בעודנו גרים במדינה אחרת.. אחד המאמרים שלך אז מאוד עזר לעשות את הצעד.. מאוד מודה לך. התובנות שלך וההסתכלות שלך מכניסה המון שפיות והגיון. תודה
היי ליאור,
שמחה לשמוע שהמאמרים עוזרים!
ומקווה שמכאן יתפתחו חייך למקום טוב יותר עבורך 🙂